הזוכים לשנת 2012

"עלטה" ו"למלא את החלל" זכו בפרס קרן תרבות חיפה, הפרס לסרט העלילתית הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה–28 חיפה

תחרות הסרט העלילתי

הסרטים "עלטה" ו"למלא את החלל" זכו בפרס קרן תרבות חיפה לסרט העלילתי בסך 140,000 ש"ח.

חבר השופטים:

ג'ולי שלז (ישראל), במאית ומפיקה עצמאית, יצחק צפל ישורון (ישראל), במאי, מפיק ותסריטאי, אמנון זלאייט (ישראל), צלם סרטים עלילתיים, תעודה, סדרות טלוויזיה וקליפים, אהוד בלייברג (ארה"ב), מפיק סרטים, ג'ראלד פרי (ארה"ב), פרופסור לקולנוע .

70,000 ₪ המוענקים לסרט "עלטה" יחולקו בין הבמאי מיכאל מאיר והמפיקים ליהוא רוטר ומיכאל מאיר.

הסרט מספר את סיפורו של נימר, צעיר פלסטיני, בן מסור וסטודנט מצטיין, החולם על לימודים בחו"ל וחיים טובים יותר. בלילה גורלי אחד הוא פוגש את רועי, עו"ד ישראלי, והשניים מתאהבים. ככל שמערכת היחסים ביניהם מתהדקת, נימר נאלץ להתמודד עם מציאות קשה של חברה פלסטינית שמוקיעה אותו בגלל זהותו המינית מכאן, וחברה ישראלית שאינה מקבלת אותו בגלל זהותו הלאומית הפלסטינית מאידך.

נימוקי השופטים:

עלטה – דרמה אמיצה ורלוונטית המחויבת לזכויות אדם, ערכי אנוש, חופש ובחירה מינית בחברה הפלסטינית והישראלית כאחד.

70,000 ₪ המוענקים לסרט "למלא את החלל" יחולקו בין המפיק אסף אמיר והבמאית רמה בורשטין.

זהו סיפורה של משפחה חרדית המתגוררת בתל אביב. שירה בת ה -18 היא בתם הצעירה של משפחת מנדלמן. לאחר פטירת אחותה הגדולה אסתר במהלך לידת בנה הבכור, מרדכי, נאלצת שירה לבחור בין צו ליבה לבין חובתה למשפחתה ומגלה שמרחב הבחירה מצטמצם אך ורק לליבה שלה.

נימוקי השופטים:

למלא את החלל הינו אגדה קסומה ופיוטית על חיים, מוות, נישואים והתחדשות בתוך הקהילה החרדית. בימוי מרגש של בימאית שזה לה סרטה הראשון.

ציון לשבח הוענק לסרט "איגור ומסע העגורים" בבימויו של יבגני רומן. הפקה: חיליק מיכאלי, אברהם פרחי, פיוטר מולורק, מגדלנה נפיירץ, אמילי קריסטיאנס, תמי ליאון.

נימוקי השופטים:

ציון לשבח מוענק לסרט "איגור ומסע העגורים" על טיפול עדין ומרגש בנושא של מערכות יחסים בתוך המשפחה, ועל קליטתו של ילד רוסי בחברת הילדים הישראלית, תוך שימוש קולנועי ביופיו של הטבע כנושא מאחד.

פרס לסרט ביכורים עלילתי בסך 30,000 ₪ מוענק לסרט "שש פעמים" בבימויו של יונתן גורפינקל. הפקה: אודי ירושלמי.

הסרט, שנכתב בהשראת אירועים אמיתיים, מתאר כמה שבועות בחייהם של קבוצת מתבגרים בני 17 בהרצליה, שאל בית ספרם עברה גילי, בחורה המנסה לתפוס את מקומה בכל דרך אפשרית. דרך גילי אנחנו מתוודעים אל המעמדות, הערכים ויחסי הכוחות שמרכיבים את חווית ההתבגרות הישראלית ב – 2012, המתועדים בריאליזם מטלטל וחסר רחמים.

נימוקי השופטים:

מבט מרענן ומפעים החושף פן לא מדובר בחייהם של רבים מבני הנוער היום; בו מעמד חברתי מזוהה עם נהנתנות חסרת ביקורת, התנסות מינית אקראית, ובצורה הרסנית וקיצונית יותר עם ניצול והתעללות מינית.

פרס מיקי אלבין לתסריט, בשיתוף איגוד התסריטאים בסך 15,000 ₪ מוענק לרונה סגל על תסריטה לסרט "שש פעמים" בבימויו של יונתן גורפינקל. מפיק: אודי ירושלמי.

נימוקי השופטים:

דיוקן אינטימי ומושכל של האופן שבו בני נוער עכשוויים מדברים, חושבים ומתייחסים. מבט חודר ואמיץ, עצוב ונוגה. נרטיב נועז ללא שמץ של התנשאות.

פרס השחקנית בסרט עלילתי בשיתוף Nu Image LA בסך 10,000 ₪ מוענק לשחקנית סיון לוי על משחקה בסרט "שש פעמים".

נימוקי השופטים:

פורטרט מהוקצע, חסר פשרות ונועז של מתבגרת המוכנה לסכן הכל, כולל כבודה העצמי השברירי, דרך מין ומיניות. נסיון נואש לזכות באהדה ובאהבה.

פרס השחקן בסרט עלילתי בשיתוף Nu Image LA בסך 10,000 ₪ מוענק לשחקן משה איבגי על משחקו בסרט "מנתק המים" בימויו של עידן הובל, מפיק: איתן מנצורי.

נימוקי השופטים:

דיוקן מיומן ומהוקצע, מאופק ומעורר הזדהות של איש קטן משוליה הנשכחים של החברה הישראלית במאבקו לתעסוקה, פרנסה ולקיום מכובד. משחק המהווה תזכורת לדמויות הבלתי נשכחות של סרטי הניאו-ריאליזם האיטלקי.

פרס ג'ק ניילור לצילום בסרט עלילתי בסך 20,000 ש"ח מוענק לצלם

אסף סודרי על הצילום בסרט "למלא את החלל".

נימוקי השופטים:

צילום מדויק ומינימליסטי, ובו בזמן מהמם ומכשף. עבודת המצלמה המהפנטת חוגגת עולם דתי, טקסי ונטול זמן, גשמי ורוחני כאחד.

תחרות הסרט התיעודי

פרס לסרט תיעודי בשיתוף הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו בסך 40,000 ש"ח מוענק השנה לסרט "השיעור" בבימויה של ענת צוריה.

הסרט מספר את סיפורם של לילה ונימר, שני זרים בעיר אחת, היוצאים למסע משותף ללימוד נהיגה. המכונית הופכת למעין תא וידוי בו חושפת לילה בפני נימר את סיפור חייה, סיפור ביתה האבוד וסיפור האהבה הבלתי אפשרי של בתה המוזיקאית ליהודי.

חבר השופטים:

ד"ר אריאל פרידמן (ישראל), מרצה, לימור פנחסוב (ישראל), במאית ועורכת, רינו צרור (ישראל), עיתונאי, במאי, עורך ואיש טלוויזיה.

נימוקי השופטים:

השיעור הוא סרט רגיש, מדויק ורב מימדי.

היוצרת ענת צוריה מפגישה אותנו עם שלוש דמויות שכל אחת מהן חודרת ללב ובעיקר הגיבורה, אישיות מרתקת ומרובת סתירות שבאמצעותה אנחנו מתוודעים לקונפליקטים מורכבים ומגוון נרטיבים בחברה הישראלית ובעיקר לשאלת הזהות של היושבים בה, ישראלים ופלסטינים.

הסרט השיעור ניחן בעשייה דוקומנטרית קולנועית משובחת, בצילום מרהיב ובשימוש מקורי בשיעור הנהיגה כתחבולה מרתקת להשגת אינפורמציה על הדמויות באמצעות השיחות האינטימיות ביניהן.

פרס מענק מרכז הסרט הישראלי בניו יורק לסרט תיעודי מוענק לסרט "לולה" בבימוי של איתן חריס.

הסרט מספר את סיפורה של גליה פרדו, אשה ורעיה מאושרת בזכרון יעקב, אם ל – 4 ילדים, השרה בחבורת הזמר המקומית. היא מחליטה ביום בהיר לפתוח במושבה חנות למוצרי מין, למרות תגובת החברה הפרובינציאלית.

נימוקי השופטים:

הסרט "לולה" הוא קומדיה דוקומנטרית. הומור הוא נדיר במחוזות הדוקומנטרי בישראל ובלולה מצאנו קומדיה כזו שמצליחה להציף את ההתייחסות לנושא המין בצורה מפתיעה ומלאת חן בתוספת הצלפות מדויקות בצביעותו של המוסר השמרני.

באמצעות הנגדה קולנועית מרתקת שבין שמרנות לבין מתירנות, בין הסתרה וחשיפה ובין מבוכה ונינוחות, מצליח יוצר הסרט איתן חריס לעורר מחשבות אודות הנושא המטופל בו.

מענק ע"ש שרון עמרני לסרט עצמאי, בשיתוף קרן מקור לקולנוע וטלויזיה בסך 10,000 ש"ח מוענק לסרט "המעיין הנעלם", בבימוי של ינאי יעקב ליין, הפקה: ינאי יעקב ליין ואיתי פנחס עקירב.

הסרט מספר את סיפורם של שאול, נביא אובדני, ויהונתן, צעיר המנסה להתגבר על התאבדות חברו. השניים נפגשים בטרמפיאדה בעת ששאול מנסה לשדוד את יהונתן.

חבר השופטים:

אביטל בקרמן (ישראל), במאית ומפיקה, דני לרנר (ישראל), במאי ומרצה, יובל נתן (ישראל), במאי ואנימטור

נימוקי השופטים:

סרט מסע הלוקח אותנו אל תוככי הרגש דרך דמות מסתורית, עמוקה, חד פעמית ורבת פנים המגולמת בוירטואוזיות על ידי משה איבגי. בשפה ויזואלית עשירה, ממוקדת ורהוטה מתאר הסרט קשר בין דמויות המוביל להזדככות.

ציון לשבח ניתן לסרט "ברוכים הבאים או....משתתפים בצערכם" בבימויו של לאון פרודובסקי, תותים הפקות בע"מ, על קומדיה חריפה, מתוחכמת ומלאת הפתעות. הסרט מבויים ברגישות המדגישה את הפרדוקס בין התפיסה הרומנטית של העלייה לארץ ובין הבירוקרטיה הישראלית המתישה.

מענק לסרט עלילתי קצר שהופק בבית ספר לקולנוע, ע"ש שרון עמרני בשיתוף קרן מקור לקולנוע וטלוויזיה בסך 5,000 ₪ מוענק לסרט "שבועיים גג" בבימויו של דני הכט מהחוג לקולנוע וטלוויזיה, אוניברסיטת תל אביב.

הסרט מתאר את גומא, משורר והוגה, שנאלץ לחזור לגור בבית הוריו לאחר שנזרק מדירתו, ומוצא שפה משותפת אך ורק עם אחייניתו בת השבע.

נימוקי השופטים:

סיפור המתאר את זעקתו של צעיר הנאבק על עצמאותו. השירה שנובעת מתוך הדמות קוראת תיגר על המסגרת המשפחתית החונקת, וכך נוצרת דמות חזקה שנוטעת תקווה בצופה. הבמאי יוצר סרט התבגרות מרגש ומשוחק היטב, מתובל בהומור שחור ומצטיין בשפה קולנועית עשירה ומתוחכמת.

מענק לסרט תיעודי קצר שהופק בבית ספר לקולנוע, ע"ש שרון עמרני בשיתוף קרן מקור לקולנוע וטלוויזיה בסך 5,000 ₪ מוענק לסרט

"בת הרב" בבימויה של רחלי וסרמן מבית הספר מעלה – בית הספר לטלוויזיה, לקולנוע ולאמנויות ירושלים.

הסרט מתאר את סיפורן של שלוש בנות רבנים שובות לב, שבחרו בדרך חיים שונה מזו של הוריהן.

נימוקי השופטים:

התבוננות נוגעת ללב על קבוצת נשים מרתקות ויצירתיות בעלות עולם פנימי עשיר. סצנות כנות ומרגשות חושפות לבטים משותפים, שאלות של אמונה וחיפוש אחר הגדרה והבעה עצמית מספקת. המצלמה נעה בין העולם בו צמחו גיבורות הסרט ובין עולמן האישי, מה שמדגיש בהצלחה את הקיטוב בחייהן.

פרס אלי גלפנד לסרט אנימציה בסך 5,000 ₪ מוענק לסרט "ניושה", בבימויים של לירן קפל ויעל דקל מהמכללה האקדמית ספיר.

הסרט מבוסס על עדותה של ניצולת השואה נעמי קפל ז"ל ומספר את סיפורה של ניושה בת ה – 10 שחולמת לרכוש זוג נעליים.

נימוקי השופטים:

הסרט משתמש באנימצית סטופ-מושן (stop-motion) ורותם את החומריות להענקת רובד רגשי עמוק השואב את הצופה, תוך שמירה על קוהרנטיות סגנונית. השילוב בין האנימציה לעדות המוקלטת יוצר סרט מרתק ומהפנט.

פרס עוגן הזהב לקולנוע ים תיכוני

פרס "עוגן הזהב" מוענק לסרט "שלגי הקילימנג'רו" סרטו של רובר גידיגיאן

חבר השופטים:

אהרון איפלה (ישראל), שחקן ויוצר רב תחומי, יואל קימנסקי (ישראל), מרצה לקולנוע ועורך תסריט, ד"ר עוזי אלידע (ישראל), חוקר ומרצה להיסטוריה תרבותית ותקשורתית מודרנית.

נימוקי השופטים:

הסרט "שלגי הקילימנג'רו" בולט בייחודו כסרט שמצהיר על האמונה בטוב ליבו של האינדיבידואל ובכוחה של הסולידריות החברתית. זה לא סרט תמים. זהו סרט שמציג את התפרקות החלום של מדינת הרווחה ומשאיר טעם מר מסוים בהצגת הקונפליקט שבין אידיאלים סוציאליסטים לבין פרגמטיזם, ניהיליזם וייאוש. קולנוע ישיר, בהיר ויעיל.

ציון לשבח ניתן לסרטו יוצא הדופן של הבימאי הדגול אלן רנה, "עוד לא ראיתם כלום".

פרס פדאורה.

בפרס תחרות "הבמאים של המחר" בחסות "פדאורה" – איגוד המבקרים באירופה ובמזרח התיכון זכה הסרט הרומני "מעבר לגבעות" של הבמאי כריסטיאן מונג'יו.

חבר השופטים:

גידי אורשר (ישראל), מבקר קולנוע, גלי צה"ל, יהודה סתיו (ישראל), מבקר קולנוע, ידיעות אחרונות, ג'יימס אוונס (אנגליה), חוקר ומבקר קולנוע.

נימוקי השופטים:

שנים עשר סרטים נכללו בתחרות השנה ובהם כמה מתחרים משובחים. אולם שני סרטים בלטו מעל השאר ביכולת הקולנועית ובעוז המבע שלהם, סרטים המשלבים עוצמה אמנותית ויכולת הבעה אנושית.

בציון לשבח זכה הסרט "אוסלו, 31 לאוגוסט" של הבמאי יואכים טרייר על שרטוט מדוייק, מהפנט ונטול סנטימנטליות של יומו האחרון של צעיר שבור רוח בדרכו אל האבדון.

פרס פדאורה מוענק ל"מעבר לגבעות" של הבמאי הרומני כריסטיאן מונג'יו המציע פורטרט רב הבעה של אשה על סף התמוטטות בעולם שנקרע בין חשיבה חופשית למסורת ארכאית.

פרס על הישג אמנותי בקולנוע הישראלי מוענק לשחקנית אסיה נייפלד על תפקידה בסרט "חדר 514" של הבמאי שרון בר זיו.

בתפקיד בכורה מדהים כסמלת-חוקרת במצ"ח המנסה להגיע באומץ לשורש האמת בפרשיה שעניינה פגיעה בזכויות אדם, מציגה אסיה נייפלד בפנינו באופן מרשים ורב כוח דמות המשלבת תערובת מדוייקת של החלטיות וחמלה.

תחרות קולנוע צעיר

חמישה סרטים שזכו לציון לשבח יקבלו את מענק האוזן השלישית והם:

* קלטת 29, בימוי ותסריט: טס השילוני רודמן , מבית הספר תיכון עירוני א' לאמנויות בתל אביב.

* כמו אלון ברוח, בימוי: תומר אדלר , מבית הספר ויצ"ו נהלל, במושב נהלל.

* תו נכה, בימוי ותסריט: נדב הר טוב , מישיבתנווהשמואל באפרת.

* לגעת בשמים, בימוי : עידו כהן, ישיבה תיכונית טבריה

* ורכבת הרים, בימוי: יפית רייק, בית ספר כצנלסון כפר סבא

נימוקי השופטים:

קלטת 29

יצירה סוריאליסטית, ערוכה ומצולמת בכישרון יוצא דופן. מרתקת כאן החריגה מדרכי הסיפור הקולנועיות שגרתיות וגם השפה הקולנועית העשירה ראויה לכל שבח.

כמו אלון ברוח

סרט תיעודי יוצא דופן, הפורש סיפור אישי בצורה סוחפת ומרגשת. הבמאי יוצא לחקור את מותו של סבא-רבא שלו ותוך כדי כך חושף את סיפורה המרתק של משפחתו ושל חברה המתמודדת עם המוות והזקנה באופן כן, שנדיר לראות על המסך. ראוי לציין גם את הרגישות המופלאה בה הבמאי מטפל בדמויות המצולמות ובחמלה העוטפת את הסרט והופכת אותו ליצירה בעלת כוח רב. מבעד לאישי פועם בעוז גם הלאומי ועל עומק זה של יצירה ראוי הסרט לכל שבח.

תו נכה

הסרט מביא את סיפורו של נער נכה המבקש להגשים את חלומו ולהתגייס לצבא. במקום לשרטט סיפור הצלחה הרואי, הסרט מתמודד באומץ עם המציאות ולא חושש להעביר ביקורת הן על אטימותו של הממסד והן על גיבורו. התסריט המעניין והעיצוב המורכב של יחסי האחים בסרט, ראויים לשבח

לגעת בשמים

הסרט מתמודד באופן כן ומרגש עם מותו של בן בתאונת דרכים. הדרך בה משפחתו מתמודדת עם האובדן וחוסר היכולת להבין מודע, הופכים את היצירה לכואבת ואמיצה.

רכבת הרים

הסרט מתמודד באומץ רב עם טאבו גדול במיוחד: התמודדות המשפחה עם ילד בעל צרכים מיוחדים. הבימאית חושפת בכנות יוצאת דופן את הניתוק, הפחד והתסכול של האחים וההורים,

ואת ההתמודדות ארוכת השנים עם האחות השונה. במקום להעניק לסרט טון חינוכי, בחרה הבימאית לחשוף אותנו לסיטואציה המורכבת מבלי ליפות את המציאות. האומץ להציג מצב מורכב

מבלי להציע פיתרון "אינסטנט" הופכת את הסרט למסמך נדיר, כואב ומרתק.

פרס מיוחד בחסות פרויקט "תעוּדַעַת" - של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

בשיתוף פורום היוצרים הדוקומנטריים ומיזם DOC FOR U- לסרט ביכורים, מוענק לסרט: עיני שקד בימוי נופר שעוני, קריית חינוך נופי גולן, קצרין

נימוקי השופטים:
עיני שקד" מתאר את מערכת היחסים ההדוקה בין שתי חברות, אשר מתערערת בעת תקיפה מינית.

הסרט מתמקד באומץ, דווקא במערכת היחסים של שתי החברות ובהדחקה של החברה הסובבת את הקורבן,

ולא ביחסיה עם המקרבן, כפי שנהוג בסרטים מסוג זה. התסריט נוקט בכך גישה מרתקת, שכן הוא מפנה

את האצבע המאשימה אלינו, החברה המעדיפה להדחיק את קורבנות האונס ולהוקיע אותן במקום להתמודד

עם העבריין. בימים אלו שבהן הקורבנות מוצגות בתקשורת לא פעם כשקרניות והוזות, הסרט חשוב מתמיד.

פרס הסרט החיפאי התיעודי מוענק לסרט "כאחד האדם" בימוי: ספיר גַבִיאן , בית הספר אליאנס בשיתוף בית רוטנברג.

נימוקי השופטים:
הסרט מתעד את חייו של מורה עיוור, אשר במקום להיכנע לתווית ה"נכה" שהחברה הצמידה לו, הצליח להפוך למחנך ולדמות מעוררת השראה עבור תלמידיו הצעירים וסביבתו. זהו סרט חשוב, שכן במקום ליפול לנרטיב המוכר והקל של רחמים עצמיים וביקורת על החברה, הוא מביא דווקא דוגמה לניצחון קטן של אדם אחד שמעורר השראה אצל כולנו. יש לציין גם את הצילום היפיפה והעריכה המדויקת המעניקים לסרט שלמות.

מענק בֶנְד פּרוֹ לסרט תיעודי - מקום III, מוענק לסרט "רוקדת על הגבול"

בימוי: שבע שיף, תסריט: שבע שיף, רוני פַאוֺסְט, ומאיה טרבלסי

מבית הספר תיכון תורני לבנות פֶלֶך ע"ש רות קורמן בקריית עקרון

נימוקי השופטים:

הסרט מביא את סיפורה של רקדנית, אשר מתוך אהבה לאומנות הריקוד, היא פורצת את גבולות החברה הדתית בה היא חיה. הגיבורה אינה נכנעת למוסכמות הדת באופן עיוור אך גם אינה מתפתה לעולם החילוני ונכנעת לנוחות שהוא עשוי לייצר עבורה. הגיבורה מתווה קו רגיש ואינדיבידואלי בתפיסתה את אומנות הריקוד, הדת והאהבה. הסרט ערוך ומצולם בכישרון רב ועולמה הרגשי של הדמות הראשית המרתקת, נפרש במיומנות ובבגרות מפתיעה מצד יוצרות צעירות.

מענק דיגיטל וויז'ן לסרט העלילתי מקום III – מוענק לסרט "הנה באה הרכבת" , בימוי ותסריט: הגר עמית , מבית הספר תיכון חדש בתל אביב.

נימוקי השופטים:

הסרט נעשה בהשראת סיפורו של א.ב יהושוע ״מסע הערב של יתיר״, אך בעוד שהסיפור מספר על חברה אנרכית שאסון עומד לפתחה, גיבוריו של הסרט הם משפחה שלווה ושוחרת שלום דווקא. זוהי דרמה משפחתית המצליחה לשרטט סיפור קטן ומקורי באופן מרגש. הסרט ניחן בתעוזה יצירתית ורצון ליצור סרט מופשט המתרחק מן הריאליזם לטובת סוריאליזם פיוטי ואיכות צילומית מפתיעה. הסרט הנה באה הרכבת משאיר אצל הצופים רושם עז, זמן רב לאחר שהוא מסתיים.

פרס בחסות פרויקט "תעוּדַעַת" - של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

בשיתוף פורום היוצרים הדוקומנטריים ומיזם DOC FOR U- לסרט התיעודי הטוב – מקום II מוענק לסרט "כמו חלון" בימוי ותסריט: מורן קבֶדָה, מבית הספר קריית יערים בירושלים.

נימוקי השופטים:

זהו סרט אישי, המצליח לייצר אמירה חזקה ומטלטלת על מצבה הנוכחי של המשפחה, התרבות והחברה של העולים מאתיופיה. באומץ לב ובפיוטיות יפיפייה, מביטה במאית הסרט באמה המנקה, במשפחתה ובעתידה שלה עצמה, דרך עיניים אוהבות וביקורתיות כאחד. זהו סרט תיעודי מבריק המצליח להביא את סיפורה של חברה שלמה דרך כמה מחשבות נבונות וכנות של מתבגרת אחת. נדיר למצוא סרט אישי המצליח לפרוץ את גבולות האישי ולהתמזג בכלל בדיוק שכזה.

פרס עריית חיפה לסרט העלילתי הטוב מקום 2- מוענק לסרט "נפלאתה לי אהבתךָ", בימוי: צליל סימקה תסריט: יעל מוֺרַד וצליל סימקה, מבית הספר אמית עתידים באור עקיבא .

נימוקי השופטים:

הסרט מתחיל כדרמת נעורים פשוטה אך הופך במהלכו לסרט בעל אמירה נוקבת על הומוסקסואליות והומופוביה בחברת בני נוער מצ׳ואיסטים.

התסריט מפתיע וכתוב היטב והמשחק של שני הגיבורים אמין במיוחד. הסרט נע על הקו שבין הסרט העלילתי לבין הדוקו דרמה. סרט זה מצליח לחדש דווקא בנושא שעליו כבר נעשה רבות, ועל כך הוא ראוי לתשואות.

מענק פיתוח הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה לעידוד היצירה הצעירה לסרט התיעודי הטוב ביותר מוענק לסרט
"גם עלי לא רואים", בימוי: חן יוסף, מבית הספר תיכון ברנר בפתח תקווה.

נימוקי השופטים:
פה אחד נבחר הסרט "גם עלי לא רואים" למקום הראשון בקטגוריית התיעודי. במאית הסרט הקשה והמרתק הזה עוקבת במשך תקופה אחר קורבן אונס והתעללות מינית. מבלי להטיף או ליפות את המציאות, הסרט מעניק לנו הצצה נדירה לצעירה המנסה להחלים מן הנזק הנפשי שהאונס גרם לה. הסרט עובר בין המשפט המתנהל כנגד התוקף לבין יומניה האישיים של הגיבורה בתקופת התבגרות שלה, תקופה שבה סבלה מהפרעת אכילה ואף אושפזה כתוצאה מן הטראומה הקשה שחוותה. הסרט מעמת את הגיבורה עם חברותיה אשר בחרו להתרחק ממנה לאחר האונס, ואולי אף הפקירו אותה. התחושה הזו של אישה הלוחמת לבדה כנגד הממסד, גופה שלה וחבריה - מכניסה אותנו לתוך גופה של הגיבורה ומביאה את הסיפור בגוף ראשון, באופן שנדיר מאוד למצוא בסרטים העוסקים בנושא כה רגיש.

זהו מסמך מרתק וחשוב, העשוי במסירות ורגישות רבה.

מענק קרן גשר לקולנוע רב תרבותי לקידום יצירה חברתית צעירה לסרט העלילתי הטוב ביותר מוענק לסרט "בנעליה", תסריט ובימוי: ברק כהן, מבית הספר התיכון בן – צבי בקרית אונו.

נימוקי השופטים:

ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי השופטים בתחרות זו.

הסרט מביא סיפור ריאליסטי על יחסה של החברה לאלה מתוכה שהפכו לשקופים.

הסרט מביא את סיפור קשייהם של אישה-מנקה, אמה החולה וכל זאת מנקודת מבטו של הבן והנכד - תלמיד תיכון המתמודד עם המציאות המשפחתית הלא פשוטה. הסרט משתף אותנו בתהליך שעובר הנער, תוך שהוא נע בין סיפור חברתי על מעמד הפועלים, למלודרמה משפחתית מרתקת על יחסיהם של בן מתבגר, אם חד-הורית ואמה הסובלת משיטיון. מעל לכל מרחפת תחושת אסון שכן הסרט ממוקם בעירייה המצויה תחת מתקפת טילים, אזעקות וניסיון להתגונן ללא יכולת להתגונן באמת. באמצעות תסריט כתוב היטב ומשחק מבריק של השחקנים, הסרט מצליח לרגש ולזעזע, לעורר אמפתיה והזדהות וכל זאת מבלי ליפול לקלישאות.