דל (פיטר דינקלג’, "משחקי הכס") חי לבד. לגמרי לבד. אוכלוסית העולם הושמדה והוא נותר בדד בעיר, עובר בשיטתיות מבית לבית, אוסף סוללות ושאר חפצים שימושיים, קובר את המתים. הוא גר בסיפריה הציבורית, מגדל ירקות, קורא, רואה סרטים. הוא מצא שלווה. עד ליום שבו מגיעה לעיר אשה צעירה בשם גרייס.
סרטה העדין והמיוחד של ריד מורנו, זוכה פרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל סאנדאנס, אינו עוד סרט פוסט-אפוקליפטי. הסרט מבוים ומצולם להפליא, עם נגיעות של הומור ורגעים קטנים של חסד, ועוסק בנושאים של בדידות וקשר אנושי.