נראה שהסרטים של דיוויד לינץ' מגיעים מדרכים חשוכות, חדרים חשוכים או סיוטי לילה. אולי מכל השלושה. סרט תעודי חדש, שמגיע הישר מפסטיבל ונציה, בוחן מבעד לשכבות של זכרון כיצד לינץ' עצמו רואה את הדרך שעבר בדרכו לאדם שהוא היום.
"דיוויד לינץ'" לוקח אותנו למונטנה ואידהו, שם גדל הבמאי במחוזות של ריאליזם קסום אידילי. משם אנחנו עוברים לריאליזם המאיים של פילדלפיה שם חי לינץ', אז צייר מתחיל, באימה אורבנית שמצאה את דרכה לסרטיו. כל מי שמביט היום בציורים של לינץ' יכול למצוא שם את האימה הזו.
הסרט, שמוקדש לבתו הצעירה של לינץ', הוא סרט התעודה השלישי על לינץ שמביים ג'ון וון.