ארול מוריס (ערפל המלחמה, הקו הכחול הדק) לוקח אותנו אל עולמה של אלזה דורפמן, הצלמת האגדית מקיימברידג', מסצ'וסטס, שעובדת במדיום שהולך ונעלם, דיוקן הפולארויד הענק.
אחרי קריירה מוקדמת בניו יורק, במגזין שפרסם את משוררי דור הביט, שבה דורפמן לאזור בוסטון והגדירה את עצמה כצלמת. היא צילמה את ידידיה המשוררים, מאלן גינסברג ועד בוב דילן, ומצאה את ההתמחות שלה במצלמת פולארויד בקנה מידה גדול, שאיפשרה לה ליצור פרויקטים בגודל אמיתי.
מוריס פגש בדורפמן לראשונה לפני עשרות שנים, כאשר שכר אותה לצלם תמונה של בנו. יחד הם מזכירים לנו שטכנולוגיה נעלמת במהירות שבה היא מופיעה ושאמנות ותהילה לא תמיד הולכות יחד.