אלינה הגרה לגרמניה. כעת היא שבה הביתה לרומניה כדי להתאחד עם חברתה מבית היתומים, וויצ’יטה. כאשר היו בנות 18, הבנות נשלחו לעולם ווויצ’יטה מצאה את דרכה אל מנזר אורתודוכסי בערבות מולדביה. אלינה נחושה בדעתה להציל אותה משם ולא עוצרת לחשוב שוויצ’יטה הצייתנית מצאה אולי נחמה ובטחון באהבת האל. וויצ’יטה גם היתה רוצה לשכוח את האהבה האסורה שהן חלקו, אהבה שאלינה משתוקקת להצית מחדש.
כריסטיאן מונג'יו משרטט דיוקן קודר ומלא תובנות של נשים על סף התמוטטות. הסרט, שמבוסס על סיפור אמיתי, זכה בפרס התסריט ובפרס המשחק לשתי השחקניות (שהיו חסרות כל נסיון משחק) בפסטיבל קאן 2012.