כבן לניצול שואה, שבחר להגר לגרמניה, אני מחפש אחר הנוכחות הקוגניטיבית של השואה והשפעתה האפשרית עלינו.
קטעי הראיונות הם מסגרת טקסטואלית למערכת ויזואלית שנעה בין תיאור לרפלקציה.
האופי הסובייקטיבי של הסרט נובע מהקשר ההדוק בינינו לבין הטראומה שלנו ולסיפור שאנו נושאים / שנושא אותנו.
המשמעות הפוליטית תופסת מקום ברור יותר ככל שהנופים משתנים מגרמניה ופולין לעיר הולדתי חיפה, בה יהודים וערבים גרים זה לצד זה.
פילמוגרפיה:
2015 משא